מה תפקידו של עורך הדין שעורך את הסכם הממון לזוגות חרדיים? האם ינהג באופן שונה מהתנהלותו הרגילה. התשובה היא כן. בכמה מובנים. אסביר.

הזוגות האלו יישבו במשרד עורך הדין, המתמחה בהסכמי ממון, במבוכה עצומה. יכול להיות שהפגישה במשרד עורך הדין תהיה פגישתם השנייה או השלישית בלבד. הם לא יסתכלו זה על זו, או יגניבו מבטים במבוכה.

נקודת המוצא הנוהגת לגבי זוגות שאינם מהמגזר החרדי, המיחסת לזוגות הבנה או התמצאות כלכלית, כספית, רכושית, אפילו הבנה מינימלית- הנחה זו אינה רלבנטית, בדרך כלל, לזוגות מהמגזר החרדי. בדרך כלל לא יהיה להם את אותו מושג מינימלי שיהיה לזוגות “רגילים”.

שמתי לב, כעורך דין הסכם ממון, שעורך הסכמי ממון גם למגזר החרדי, שהאישה נוטה “להתקפל”, “להתגמש”, “להיכנע” יותר בקלות, לרצון בעלה. כלומר, יושבים בדיון להסכם ממון במשרד, הבעל אומר למשל, שהרכוש שיש לאשתו לעתיד, החל מיום הנישואין, יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים. למרות שלבעל אין רכוש כלל, גם לא למשפחתו, בת הזוג ממהרת להסכים ולקבל את רצונו בעניין הזה.

לגבי זוגות שאינם מהמגזר החרדי, אין ספק שעמדה כזו של בן הזוג, תיתקל בהתנגדות של בת הזוג, שתמצא את ביטוייה ( ולעתים עמדה “קולנית” ) בדיון שיתקיים כאמור בנוגע להסכם הממון. עורך הדין ( המייצג את שני הצדדים ( וצריך לזכור את זה! ), צריך לפנות לבת הזוג, ולומר לה, לגבי הדוגמא שהובאה לעיל, כי היא איננה חייבת לוותר לבן הזוג. ( זאת כיוון שחלק מהן, אינן מודעות אפילו לזכותן להתנגד לבן זוגן לעתיד, מה שאיננו דומה לזוגות שאינם מהמגזר החרדי ).

לגבי זוגות שאינם מהמגזר הדתי, עורך דין המייצג את שני הצדדים, יימנע, בדרך כלל, מלנקוט עמדה מהותית, לצד זה או אחר. כל עמדה מהותית לטובת צד אחד, תיחשב לחוסר איזון מצידו, ולהעדפת אחד הצדדים, על חשבון הצד האחר, שגם אותו הוא מייצג, וחב לו את אותה חובת נאמנות.

לגבי זוגות חרדיים, עורך הדין חייב להיות רגיש יותר. ההתערבות שלו חייבת להיות פעילה יותר, כמתואר בדוגמא שהובאה לעיל.

כנ”ל לגבי הנושא של ירושות ומתנות מהמשפחות. אם משפחת האישה החרדית אמידה. היא אמורה לקבל ירושה או מתנה משמעותית. בן הזוג אומר שהמתנה או הירושה הזו, אם יתקבלו בשעה שהם נשואים, היא שלו, או אפילו של שניהם בחלקים שווים, זה מצריך התערבות של עורך הדין.

?& ????? ? ?וא, פגיעה מהעבר. לדבר על זה. לפתור קודם כל את זה.

במילים אחרות, במקום לומר לו שהיא מתנגדת, “לפוצץ” את המשא ומתן, עדיף שהיא תתמקד בפתרון האירוע מהעבר. היא יכולה לעשות את זה באמצעות ייעוץ מקצועי שהם יקבלו, בשיחות אתו וכיו”ב, אבל ברור שהפתרון איננו במהות, אלא בדרך להסיר את המחסום.